פסק-דין בתיק ת"א 11137-06

תביעת שיבוב שהגיש התובע (להלן ייקרא גם: " המל"ל") על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995  (להלן: " חוק הביטוח הלאומי"), בגין גמלאות נפגע עבודה אותם שילם לנפגע גולן רמי (להלן: "ה נפגע"), בגין פגיעתו בתאונת עבודה שאירעה ביום 22/7/1999.

רקע כללי

1.      הנפגע יליד 4/6/1952, שימש במועד התאונה כמנהל עבודה מטעם חברת א.א. ארונסון (להלן:" ארונסון"); התאונה אירעה כאשר התובע ירד ממשרדו שנמצא בקומה הראשונה באתר הבניה, לקומת הקרקע על מנת לגשת לשירותים ותוך כדי הליכתו הוא נתקל בבור ונפל אל תוכו.

2.      הנתבעת 1 הינה חברה קבלנית אשר שימשה קבלן משנה לאינסטלציה עבור ארונסון, והיא אשר חפרה את הבור בו נפל הנפגע.

3.      נתבעות 3 ו-4 הן בעלות המקרקעין, היזמות והמבטחות, אשר הזמינו את ביצוע העבודה מחברת ארונסון.

4.      התובע והנבעת 2, הגיעו להסדר פשרה שלפיו התביעה נגד הנתבעת 2 נדחתה ללא צו להוצאות (ראו החלטה מיום 19.5.2012).

5.      התאונה הוכרה על ידי התובע כתאונת עבודה. בגין כך שילם התובע לנפגע גמלאות בגין דמי פגיעה בסך 64,557 ש"ח ומענק נכות בסך של 120,684 ש"ח. סה"כ נומינלי 185,241 ש"ח. סכומים אלה משוערכים ליום הגשת התביעה מגיעים ל- 266,601 ש"ח. תביעה זו הינה לשיפוי התובע בגין גמלאות ששילם לנפגע, כאמור.

6.      הנפגע הגיש תביעה על פי פקודת הנזיקין כנגד מעבידתו, חברת ארונסון ונגד המבטחת שלה, אררט חברה לביטוח בע"מ, אשר בתורם הגישו הודעת צד ג', בין היתר, נגד הנתבעות בתביעה זו.

תביעתו של הנפגע הסתיימה בפשרה ולפיה שולם לו סך של 24,000 ש"ח, מחציתו על ידי ארונסון והמבטחת שלה אררט, ומחציתו על ידי הנתבעות 3 ו-4. בהסכם הפשרה צוין כי: " סכום זה הוא מעבר לתקבולי המל"ל ומבלי להודות בכל טענה מטעם כל צד".

נסיבות התאונה וטענות הצדדים

7.      הצדדים הגיעו להסכמה דיונית שלפיה התביעה תוכרע על פי סיכומים בכתב על בסיס המסמכים הקיימים בתיק. כל צד הגיש תיק מוצגים מטעמו לתיק.

8.      במסגרת ראיותיהם הגישו הנתבעות פרוטוקול דיון שהתנהל בתביעת הנזיקין של הנפגע ביום 25/3/2004 בבית המשפט השלום בתל אביב, אשר כולל את חקירתו של הנפגע בבית המשפט (נספח ט' לתיק המוצגים של הנתבעות).

במהלך עדותו מסר הנפגע כי בזמן התאונה הוא שימש מנהל עבודה בחברת ארונסון בפרויקט בניה גדול בשם "שבעת הכוכבים"; התאונה אירעה 7 ימים לאחר התחלת עבודתו בחברת ארונסון (ראו עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 24; עמ' 22 לפרוטוקול, ש' 7-8).

הנפגע אף מסר בעדותו כי הוא נפל אל תוך "תא ביקורת של ביוב או משהו אחר, או שזה בור ספיגה. אני לא זוכר. לדעתי זה בור ניקוז" (עמ' 24 לפרוטוקול, ש' 12-13).

הנפגע גם מסר בעדותו כי הוא העיר לקבלן האינסטלציה, הנתבעת 1, על הצורך לגדר את הבורות על ידי סרט סימון, ובשעות הערב הוא אף מסר הנחיות למנהל העבודה שהחליף אותו, לגבי מצב הבורות: "היו כמה בורות שלא היו מגודרים ולא היתה עליהם שום רשת או כיסוי" (ראו: עמ' 24 לפרוטוקול, ש' 24-25).

הנפגע מסר בעדותו כי "התאונה אירעה בסביבות שעה 9 בערב כאשר לא היתה תאורה בקומת הקרקע שבה נמצא הבור". כשנשאל הנפגע מדוע לא דאג לתאורה, הוא השיב כי: "הייתי חדש בפרויקט, 7 ימים" (ראו: עמ' 25 לפרוטוקול הדיון, ש' 23-29).

9.      לטענת התובע, הנתבעות נושאות באחריות לאירוע התאונה בגין עוולת הרשלנות: הנתבעות 3-4 נושאות באחריות כלפי הנפגע בתור הבעלים המחזיק במקרקעין, והנתבעת 1 בתור מי שביצעה את עבודות האינסטלציה וחפרה את הבור אליו נפל הנפגע.

10. מנגד, נטען על ידי הנתבעות כי הנפגע ששימש כמנהל עבודה, נושא באשם תורם בשיעור 100% לפגיעתו, וזאת משום שעל פי עדותו הוא לא נקט בשום פעולה כדי למנוע את נפילתו לבור.

לחלופין, טוענות הנתבעות כי האחריות בגין אירוע התאונה חלה במלואה על חברת ארונסון מעסיקתו של הנפגע, אשר התקשרה בהסכם לביצוע עבודות קבלניות עם הנתבעת 3 שבמסגרתו התחייבה לנקוט בכללי זהירות ובטיחות המתחייבים, למנות קצין בטיחות מטעמה ולהיות אחראית בלעדית לכל נושא הבטיחות באתר הבניה, לרבות העבודות של הקבלנים החיצוניים.